מאמרים וספרים מומלצים
הפרדוקס של הזוגיות- מאמר
ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הבדידות כמגפה של העשור יותר אפילו מהשמנת יתר.
בעבר הרחוק גרנו בשבטים, בקהילות וכפרים שהעניקו לנו את תחושת השייכות ואת תחושת הוודאות. התפקידים של כול אחד היו מוגדרים וברורים ואף אחד לא ערער עליהם.
לא היינו לבד.
עם המעבר למגורים ותעסוקה בערים הפכנו ליותר חופשיים ,עצמאיים ויותר בודדים.
אנחנו חיים בעידן פרדוכסלי:
בזכות הטכנולוגיה, האינטרנט והרשתות החברתיות, התחברנו יותר ויותר ונעשינו בודדים יותר ויותר.
כיצד זה משפיע על מערכת הזוגית והרומנטית שלנו?
הרבה רצונות וצרכים מתנקזים לזוגיות שלנו.
כול מה שקהילה שלמה סיפקה אנו מצפים מבן/בת הזוג לספק.
עדיין אנו זקוקים לצרכים המסורתיים של המשפחה: גידול הילדים ביקור ההורים, ניהול כלכלי. יציבות, מחויבות, שייכות וביטחון. אבל זה ממש לא מספיק.
זקוקים לריגושים, להפתעות, לאהבה רומנטית עם הרפתקאות, התחדשות, הנאות, חוויות ומשמעות.
בן/בת הזוג שלנו הופכים למזור לבידוד הקיומי הגובר.
מערכות יחסים מתפוררות מעומס הציפיות.
זוג שמודע לכך יכול לברר את הציפיות של האחד מהשנייה ולנסות להכניס אנרגיה חדשה יוזמות חדשות ובנוסף לכייל את הציפיות.
חשוב לעשות זאת לפני שמערכת היחסים מתה. כי כשהיא מתה קשה מאוד להנשים אותה.
מערכת יחסים מתה אינה בהכרח מובילה לפרידה. היא מערכת שיש בה אדישות, חוסר הערכה כרוני וחוסר עניין עמוק באדם האחר. יש במערכת כזאת תפקוד פונקציונאלי, משימות, טבלאות, משא ומתן ,ניהול.
היחסים הופכים למעשיים מאוד ואף אחד מבני הזוג לא עסוק בשאלות קיומיות של משמעות. מי האדם שליבו פועם לידי? מה מדאיג אותו? מה משמח אותו?. בני הזוג הופכים לרובוטים למילוי משימות.
השאלה הנשאלת: מי רוצה לחיות כול חייו בזוגיות כזאת? על כך יעידו מספר הזוגות המתגרשים שרק הולך ועולה.
ההמלצה החשובה מהנאמר היא לדעת לקבל עזרה בזמן. לא לחכות למות מערכת היחסים.
ארחיק לכת ואומר עוד כשאהבה בעיצומה והרצון לחיות עם האהבה הזאת לאורך זמן הוא עז, מומלץ לעבור תהליך ייעוצי ,כדי להבין ולבנות נכון את היחסים, כדי לקיימם באופן שיעשירו כל אחד את עולמו של השני .
סיפור על תהליך של שינוי
אני הולך ברחוב
במדרכה בור עמוק
אני נופל לתוכו
אני אבוד…. אני חסר ישע
אין זו אשמתי
לוקח לי זמן לצאת החוצה.
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו
אני נופל לתוכו שוב
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן
אבל אין זו אשמתי
שוב לוקח לי זמן לצאת.
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני רואה אותו
אני נופל לתוכו…כוחו של הרגל
עיני פקוחות
אני יודע איפה אני
זוהי אשמתי
אני יוצא מיד.
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני עוקף אותו.
אני הולך ברחוב אחר.